 |
| w w w . h a a r e t z . c o . i l |
 |
בין הנקיקים והבליטות |
ערכי הטבע והנוף בחופים אינם מובאים בחשבון בעת ההחלטה על בניית מרינות. המרינה המיועדת להיבנות בחיפה, למשל, תפגע במגוון ביולוגי עשיר |
רינת צפריר |
|
צוות מיוחד מטעם משרד הפנים מגבש בחודשים האחרונים תוכנית שתקבע את היקף הפיתוח והבינוי בחופי חיפה. בין השאר יצטרך הצוות לקבוע עמדה בנוגע לתוכניות להקמת המרינה הגדולה בישראל בחוף בת גלים. לכאורה אמור להיות בידי הצוות כל המידע על החופים ועל ערכי הטבע והנוף הקיימים בהם. אולם הביולוג הימי ד"ר אביגדור אבלסון, מהמכון לחקר שמירת טבע באוניברסיטת תל אביב, טוען שבידי הצוות מידע חלקי ביותר. בעיה בסיסית זו, של מידע חלקי על החופים העומד לרשותם של מוסדות תכנון, נוגעת לא רק לאזור חיפה אלא לכל חופי ישראל. הבנייה בחופים ובתוך הים (נמלים ומרינות) אסורה במקומות שבהם יש שמורות טבע (שמורה ימית) או גנים לאומיים. אולם לטענת אבלסון, השמורות הימיות בישראל נקבעו ללא בחינה מקיפה שצריכה לכלול סקרים אקולוגיים המאפשרים להעריך את ייחודו של השטח. ההחלטה אם לשמר שטח תלויה במגוון הביולוגי הקיים בו, במידת ייחודיותו לעומת מקומות אחרים וברצף שהוא יוצר עם בתי גידול נוספים. לאחר מכן יש להעריך באיזו מידה נתון השטח בסכנה. אי הבנת חשיבותם של שטחי החוף באה לידי ביטוי במה שקרה בחיפה. במאמר שכתב באחרונה לכתב העת "אקולוגיה וסביבה" מציין אבלסון, שמדענים רבים, בהם הוא עצמו, נסחפו לוויכוח על השפעות הצפויות של מרינה בחיפה על שמורת הטבע הימית שקמונה הנמצאת מדרום למרינה המיועדת. לעומת זאת, השאלה הקריטית - חשיבות השטח שבו תיבנה המרינה עצמה - נדחקה לקרן זווית. למותר לציין, ששטח זה ייהרס לחלוטין משום שהמרינה תיבנה מעליו. החלק הימי של המרינה ייבנה על שטח הנקרא "ראש הכרמל התת-ימי", שהוא המשך ימי של נקודת המפגש של הכרמל עם הים. למתבונן הלא מקצועי נראה האזור כמו שטח ימי אופייני, עם כמה דגים ממינים מוכרים וקצת צדפות וסרטנים, אולם מתברר שמתחת לפני המים רוחשים חיים מגוונים הרבה יותר. לפני כמה שנים ערכה פרופ' בלה גליל, מהמכון לחקר ימים ואגמים, סקר שבדק את מיני בעלי החיים בראש הכרמל התת-ימי. היא מצאה באזור עשרות מינים של דגים ובעלי חיים חסרי חוליות. בין השאר נמצאו שני מינים נדירים - דג הנקרא צמידון מצוי וסרטן מהמין "טיפטון ספונג'יקולה". אבלסון אומר שיש צורך לערוך סקרים מקיפים עוד יותר. על סמך הידע שכבר נאסף ועל סמך בדיקות שעשה עם סטודנט במחלקה לזואולוגיה, מעוז פיין, סבור אבלסון שראש הכרמל התת-ימי הוא אחד האזורים הייחודיים בים התיכון המזרחי מבחינה גיאולוגית וביולוגית. יש בו לדבריו שפע של משטחים, נקיקים ובליטות שיוצרים בית גידול התומך במגוון גדול של בעלי חיים. במהלך צלילות באזור ראש הכרמל גילה אבלסון בעלי חיים שלא נתקל בהם במקומות אחרים בחופי ישראל. הוא מדגיש את העובדה שבאזור יש גם שטח המאפשר התרבות של דגים שיש להם חשיבות כלכלית לדייגים. באחרונה פירסמו כמה מומחים חשובים בארצות הברית קריאה להגנה על שמורות ימיות וציינו, שחשיבותן היא לא רק במגוון המינים או בערך אסתטי אלא גם בתוספת דגה, שלה ערך כלכלי. לדברי אבלסון, ההתעלמות מראש הכרמל גרמה לכך שהאזור הוזנח ונחשף לזיהומים, וכבר נגרמו לו נזקים אקולוגיים. לדעתו, יש לשקול ברצינות להכריז על האזור שמורת טבע; אולם הוא מדגיש, שיש לקבל החלטה כזאת רק לאחר סקר מקיף, שיקבע מה הם המינים השונים באזור ועד כמה הם נדירים. לדעתו, יהיה אפשר לשקם את המערכת האקולוגית באזור אם יוחלט להגן עליה. מנהל חטיבת המדע ברשות הטבע והגנים, פרופ' אבי פרבולוצקי, מסכים לכך שהידע על המגוון הביולוגי הקיים לאורך החופים בישראל מועט. עם זאת הוא טוען, שאם אנשי הרשות היו מחכים שידע זה ייאסף, הם לא היו מצליחים להגן גם על השטחים שיועדו בסופו של דבר לשמורות. "בחרנו מקומות שמגוון הנוף בהם היה מרשים כי שיערנו שיש קשר בין נוף למגוון מינים, ועשינו זאת עם הידע שעמד אז לרשות אנשי המקצוע", הוא מסביר. "כך זה נעשה גם ביבשה. רק כשנאסוף יותר מידע נוכל לדעת אם ההחלטות שלנו היו נכונות. הבעיה שלנו כיום היא, שהשטחים שהחלטנו להגן עליהם אינם מוגנים מאחר שרשויות התכנון לא דאגו עדיין ששטחים אלה יהיו שמורות מוכרזות, וכיום יש בהם פעילויות שגורמות להם נזקים". |
 |
פורסם בתאריך- 05/04/2001 |
|
| All rights reserved Haaretz כל הזכויות שמורות ,"הארץ" © |
|